אדם מחפש משמעות...

כל סטודנט לפסיכולוגיה מכיר את המושג "האדם מחפש משמעות" . גם עשרות מיליוני האנשים  שקראו את הספר "אדם מחפש משמעות" מכירים את מושג חשוב זה.
 
ויקטור פראנקל זכה ב"ה להיות בין אלו ששרדו את השואה.   בין שאר המקומות היה וסבל שלש שנים במחנה אושוויץ, שם גם  עזר ליהודים רבים אחרים לשרוד את הסבל האיום והנורא שהיו מנת חלקם מהגרמנים יימח שמם.
השיטה והדרך בה הצליח לשרוד ואף להעניק כוחות לאנשים אחרים לשרוד היה על ידי זה שעזר להם "לגלות את הייעוד שלהם בחיים".
על בסיס רעיון זה הקים ויקטור פראנקל תורה שלמה בפסיכותרפיה. הוא זכה לעידוד ותמיכה של הרבי בזמנים שטרם הבין עולם הפסיכולוגיה את העומק שבמסר הזה.
ברגע שאדם מבין שיש לו ייעוד בחיים ! שיש לו משימות שרק הוא יכול לעשות בעולם. אזי באותו הרגע הוא מבין שהוא ייחודי, חשוב ונצרך למערכת העולם. אדם שמבין את זה, יכול לשרוד תנאים ומצבים לא קלים ומאתגרים  ותוך כדי  שמחה.  
השבוע אנחנו ב"ה מתחילים ספר חדש. ספר ויקרא. כל ספר יש לו את הייחודיות שלו שנוצרת על ידי הדברים בהם הוא דן ,עליהם הוא מספר ודרכם הוא מביא את המסר הייחודי לו.
ספר "ויקרא" דן בכל נושא עבודת הכוהנים בבית המקדש. הנושא שמככב ביותר בספר הוא "הקרבת הקורבנות" עליהם נצטווה עם ישראל.
הרבה פירושים, טעמים והסברים נאמרו על מהותה של מצוות "הקרבת הקרבנות".  הקו שחוצה את כל הפירושים  הוא הקו  שעניינו של הקורבן הוא לקרב את האדם לבוראו. 
מסבירה תורת החסידות שאי אפשר להתקרב, ללא "קרבן" ללא הקרבה! ללא ויתור על "האגו" האישי שלי בתמורה לדבר בו הוא מאמין.
בעל לא יכול ליצור "קרבה" אמיתית עם זוגתו ללא זה שיוותר / שיקריב דברים שהוא רוצה ויעשה אחרת בשביל זוגתו. חבר לעולם לא יצור יחסי קרבה וחברות של אמת לולי "יקריב" מעצמו ורצונו למעל חברו.
על אחת כמה וכמה שיהודי לא יכול להתקרב לבוראו לולי יקריב עבורו משהו. זהו אחד מהרעיונות המרכזיים של מצוות הקרבת הקרבן שהוא עקר העבודה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. רעיון זה
מוסבר באריכות רבה בתורת החסידות ובשיחותיו של הרבי כי זהו המשמעות של האדם בחייו בעולם הזה. המשמעות היא: "להקריב/להתקרב אל ה' יתברך".
בכל הזדמנות להקריב משהו לבורא עולם, פעם להקריב בזה שלא אסתכל היכן שלא צריך, פעם להקריב את הזמן וללכת להניח תפילין, פעם להקריב שאני לא אתעצבן, פעם להקריב בלימוד תורה וכן הלאה.....
"קורבנות" אלו יוצרים אצל הקב"ה קרבה ואהבה גלויה לעם ישראל בניו.
הדבר המדהים הוא שככל שהאדם "יקריב" יותר, שלכאורה הוא אמור לסבול יותר, נוצרת תוצאה הפוכה והוא נהייה יותר שלו, רגוע וחש את הקב"ה שאתו.
כי האדם מחפש משמעות וזו היא המשמעות של היהודי בעולם הזה להקריב מלשון קירוב לבורא עולם. אז הוא נהייה האיש הכי מאושר שליו ורגוע.